שיעול הוא מנגנון פיזיולוגי חשוב המגן על דרכי הנשימה כאשר מערכת הנשימה מגורה או חסומה.

מדובר בנשיפה חזקה ומהירה של אוויר המתבטאת כפרץ פתאומי ורועש מדרכי הנשימה העליונות.
שיעול מגרה את הגרון ואת החזה, מפריע לעבודה ושינה ומעלה דאגות לגבי הקשר של שיעול למחלה אחרת.

מטרת השיעול היא לפנות את מסלול האוויר כך שהנשימה תוכל להמשיך באופן נורמלי.
רוב השיעולים נגרמים ע"י זיהומים ויראליים של דרכי הנשימה העליונות  ולרוב הם מלווים בסימפטומים אחרים של הצטננות.
ניתן לחלק את השיעול באופן גס לשלושה סוגים עיקריים:

1. אקוטי: משך של 3 שבועות או פחות. שיעול אקוטי הוא הנפוץ ביותר ולרוב נגרם ע"י זיהום ויראלי של דרכי הנשימה העליונות.
2. סב-אקוטי: משך של 3-8 שבועות. שיעול סב-אקוטי לרוב נגרם ע"י שיעול שלאחר זיהום, סינוסיטיס בקטריאלי ואסתמה.
3. כרוני: משך של יותר מ- 8 שבועות. הגורמים הנפוצים ביותר לשיעול כרוני בלא מעשנים הם סינדרום Post nasal drip  (PND) - טפטוף ממקור אחורי לאף, סינוסיטיס, אסתמה ומחלת רפלקס גסטרו-אסופגיאלי ( GERD) בילדים, שיעול עשוי להיות סימפטום של זיהום ויראלי או זיהום חיידקי במערכת הנשימה, מחלת לב, שאיפת של גוף זר, קואורדינציה לא תקינה באכילה או הפרעות בתנועתיות הושת.

שיעול יכול להופיע גם בעקבות תרופות כגון מעכבי ACE (אנלפריל, אנלדקס, קפטופריל) וורפמיל בחולים עם מחלות אוויר חסימתיות כגון  אסתמה וCOPD  חסמי ביטא (אפילו בטיפות עיניים)  יכולים לגרום לשיעול סוגי השיעול פרודוקטיבי -רטוב, עם ליחה,בשיעול זה יש הפרשת יתר של ליחה המובילה לשיעול.

הפרשת היתר עשויה להגרם ע"י גירוי של דרכי האוויר בגלל זיהום, אלרגיה וכו' או כאשר הסיליה אינם עובדים כראוי (למשל אצל מעשנים).
לא פרודוקטיבי (יבש, מדגדג, ללא ליחה,שיעול שבו אין ייצור ליחה. שיעולים אילו לרוב נגרמים ע"י זיהום ויראלי ויחלפו מעצמם. השיעול היבש לא משרת שום מטרה פיזיולוגית, כנראה שמטרתו היא לפנות את דרכי האוויר מחלקיקים זרים. שיעול לא פרודוקטי נגרם ע"י זיהומים ויראליים, זיהומים חיידקים אטיפיים, GERD , מחלת לב וע"י מספר תרופות.

מתי יש לפנות לרופא?

• שיעול עם ליחה עבה בצבע צהוב-ירוק.
• חום מעל 38.6 מעלות צלזיוס.
• איבוד משקל לא מכוון.
• הזעות לילה.
• שיעול עם ליחה דמית.
• מחלה כרונית המקושרת עם שיעול (כמו אסתמה, COPD , אי ספיקת לב)
• שאיפת גוף זר.
• חשד לשיעול על רקע טיפול תרופתי.
• שיעול שנמשך מעל שבוע
• שיעול שמחמיר במהלך טיפול עצמי.

הגישה הטיפולית:

בחירה של התרופה לטיפול עצמי בשיעול תלויה בטבעו ובאתיולוגיה של השיעול.
מדכאי שיעול הם תרופות הבחירה עבור שיעול לא פרודוקטיבי. הם אינם מומלצים לחולים עם שיעול פרודוקטיבי מחשש שהפרשות מדרכי הנשימה העליונות יצטברו ויגרמו לזיהום משני בדרכי הנשימה התחתונות או לחסימת דרכי אוויר. 
אקספקטורנטים (מכייחים(  משנים את צמיגות המוקוס ומגדילים את נפח הכייח הליחתי. אלו הן תרופות הבחירה עבור שיעולים שבהםיש קושי ביציאת הפרשה צמיגה מהריאות.